הסימן הכי פשוט: אם אחרי עשרה סיבובים אף אחד לא הלך לשואודאון עם יד חלשה, זה שולחן קשה. קמים 🙏
בחירת שולחן - החלק הכי מוזנח
טוב, לקום משולחן אחרי עשר דקות זו לא בריחה. זו בחירה, בדיוק כמו לשחק יד.
הסימן הכי פשוט לשולחן קשה: אף אחד לא הולך לשואודאון עם יד בינונית. אם זה מה שקורה, קמים.
-- ספיר
אני מבלה יותר זמן בבחירת שולחן מאשר בניתוח ידיים, וזה כנראה ההחלטה הנכונה.
אחים, שווה לשבת שמאלית למי שמשחק הרבה ידיים. זה שווה יותר מכל התאמה אחרת שתעשו 👌
זה שווה יותר מכל התאמה אחרת שתעשו 👌
הייתי זהיר עם הכללה. ראיתי את זה עובד ככה ואת ההפך בדיוק, באותו שבוע.
חח נכון
מסכים עם הכיוון, אבל הייתי מוסיף דבר אחד: הרבה מזה תלוי בשולחן הספציפי ולא בכלל רחב.
כן.
The part that matters most is consistency. A decent decision you repeat beats a brilliant one you make once a month.
ב1/2 זה נכון ברוב המקרים. ברמות גבוהות יותר התמונה מתהפכת, כי שם כולם כבר מכירים את הטריק הזה.
גריינדר רועי, אתה יכול לפרט קצת? אני חושב שיש פה הבדל בין מה שאתה מתאר למה שאני רואה אצלי
אחים, מה שעזר לי בנקודה הזאת היה פשוט לרשום את זה אחרי כל סשן. אחרי חודש רואים דפוס, ואז אפשר לדבר על זה עם נתונים.
מסכים.
מישהו יכול לסכם? התעצלתי לקרוא הכל